אדם טבע ודין נ' חיפה כימקלים בע"מ

החלטה

סילוק התביעה על הסף – היא הבקשה שהובאה להכרעתי.

עד שנדרשתי להחלטה זו הוגשו הליכים מספר.

חיפה כימיקלים בע"מ (להלן: "חיפה כימיקלים") הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף ביום 14.12.08.

לאחר שהוגשו תשובה ותגובה לתשובה, התקיים דיון בפני כבוד השופט ברוך ביום 1.9.09, והוצע לצדדים לנסות ליישב את המחלוקות בהליך גישור; הצדדים אכן פנו להליך גישור אך זה לא צלח ומשכך, ובהתאם להחלטת בית המשפט מיום 1.9.09, הגישו הצדדים השלמות טיעון וכך הגענו סוף סוף לשלב ההכרעה בבקשה, ולאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה, בתגובה לתשובה, ובהשלמות הטיעון מטעם הצדדים, ראיתי לדחות את הבקשה, כפי שיפורט להלן.

עובדות הצריכות לעניין והליכים משפטיים קודמים

1.המפעל של חיפה כימיקלים ממוקם על גדות נחל הקישון ומזרים אליו שפכים.

בשנת 1996 הגישו, המשיבה, אדם טבע ודין-אגודה ישראלית להגנת הסביבה (להלן: "אט"ד") ואחרים קובלנה פלילית (ק.פ. 5790/94) נגד חיפה כימיקלים על יסוד ראיות שהצטברו נגדה; במסגרת הקובלנה חתמו הצדדים על הסכם פשרה וביום 25.11.96 קיבל ההסכם תוקף של פסק דין (להלן: "ההסכם" - נספח א' לכתב התביעה).

תוקף ההסכם נקבע ל-10 שנים מיום אישורו על ידי בית המשפט, ועיקרו היה בקביעת תקנים מחייבים לפליטה (ריכוזי המזהמים השונים בשפכים הנפלטים ממפעל הנתבעת הנמדדים במיליגרם/ליטר) – (להלן:"תקני ההסכם").

במסגרת התחייבויותיה בהסכם היה על חיפה כימיקלים להקים מתקני טיפול בשפכיה על פי לוחות זמנים מפורטים ולוודא כי השפכים היוצאים מהמפעל יתאימו לתקנים היומיים המפורטים בו.

2.לאחר חתימת ההסכם, ומשסברה אט"ד כי חיפה כימיקלים לא עמדה בהתחייבויותיה שבהסכם פנתה לחיפה כימיקלים והבהירה כי תנקוט בהליכים משפטיים בגלל הפרת ההסכם.

בעקבות חילופי מכתבים בין הצדדים חתמה חיפה כימיקלים ביום 19.6.00 על כתב התחייבות ובו קיבלה התחייבויות נוספות לאלה שבהסכם, כך הצהירה, בין היתר, כי היא עומדת בתקנים שנקבעו בהסכם, כי היא מתחייבת להקדים את מועד העמידה בתקנים שנקבעו בהסכם הגם שמועד יישום התוכניות הקשורות אליהם טרם הגיע, וכי מעת החתימה על כתב ההתחייבות לא תוציא אל מחוץ למפעלה שפכים המכילים מזהמים מעבר לתקנים שנקבעו בהתחייבות ובהסכם. כן נקבע כי חיפה כימיקלים מסכימה להגברת מערכת הפיקוח והניטור לגבי הטיפול בשפכים ובכלל זה כי נציג אט"ד יהיה רשאי ליטול דגימות ממפעלה (להלן: "כתב ההתחייבות" – נספח ב' לכתב התביעה).

בנוסף לכתב ההתחייבות עליו חתמה שילמה חיפה כימיקלים לאט"ד סך של 342,000$ לסילוק מלא וסופי של טענות ו/או תביעות ביחס להפרות ההסכם שבוצעו עד ליום כתב ההתחייבות בכפוף למילוי ההתחייבויות הנובעות מההסכם ומכתב ההתחייבות.

3.לאחר כניסתם לתוקף של תקני ההסכם, התגלעה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לאופן חישוב רמות פליטת המזהמים- אט"ד טענה כי החישוב צריך להיעשות על בסיס ערכי סף יומיים ואילו חיפה כימיקלים טענה כי יש לבצע את החישוב בדרך של ממוצע חודשי.

בגין מחלוקת זו הגישה אט"ד ביום 19.6.01 המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בחיפה -ה"פ 183/01- אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' חיפה כימיקלים בע"מ, למתן סעד הצהרתי ביחס לפרשנות ההסכם (נספח כ"ב לבקשה - להלן: "ה"פ 183/01" או "המרצת הפתיחה") ופסק דין קבע בית המשפט כי ה'תקן' הוא תקן יומי כטענת אט"ד ולא תקן חודשי כטענת חיפה כימיקלים (נספח ג' לכתב התביעה).

במקביל להליכים נשוא ה"פ 183/01 התנהל הליך נוסף, היא תביעת דייגי הקישון (להלן: "הדייגים") במסגרת ת.א 278/01 עמותת דייגי המכמורת–קישון נ' חיפה כימיקלים בע"מ ואח' (להלן: "ת.א 278/01").

לציין כי תביעת הדייגים הוגשה לבית המשפט בטרם הגשת ה"פ 183/01 הנ"ל.

במסגרת התביעה טענו הדייגים כי לכלי השייט של חברי העמותה התובעת נגרמו נזקי קורוזיה כתוצאה מחומציות שפכי חיפה כימיקלים ועתרו לסעד הצהרתי כי חיפה כימיקלים מזהמת את מי הקישון וכן עתרו להורות על הפסקת הזרמת השפכים לקישון או להורות כי הזרמת השפכים תעשה לפי התקנים שנקבעו בהסכם; ביום 21.11.01 ניתן צו מניעה זמני האוסר את הזרמת השפכים לקישון ככל שהיא עומדת בניגוד לערכים שנקבעו בהיתר ההזרמה או בהסכם הפשרה - צו זה ניתן ביום 21.11.01 (נספח ח' לבקשה).

במסגרת ת.א. 278/01 נקבע, בין היתר, כי לדייגים יש זכות עמידה לתבוע את חיפה כימיקלים כדי לחייבה לעמוד בהתחייבויות שנטלה על עצמה במסגרת ההסכם וזאת לאור הקביעה כי ההסכם שנחתם לסיום ההליך ק.פ. 5790/94 (הנזכר בסעיף 1 לעיל) הוא הסכם לטובת צד ג'.

עוד לציין כי אט"ד הגישה בקשה להצטרף לתביעת הדייגים כתובעת נוספת בהליך אך בית המשפט לא הכריע בבקשה.